חינוך לשוני (ערבית-עברית)

ראש התוכנית: פרופ' יצחק אבישור

הלימודים באים לתת מענה למורים בפועל המבקשים להרחיב את השכלתם והתפתחותם כדי לאפשר את קידומם המקצועי והתפתחותם האקדמית בתחומי החינוך הלשוני והדיסציפלינארי בהם הם עוסקים. והם יהוו מסגרת אינטגרטיבית לחינוך לשוני-תרבותי, המדגישה את הצדדים המשותפים שבהוראת שתי השפות.

חינוכו הלשוני הכללי של הסטודנט מאפשר לו להיחשף ולעסוק בסוגיות חברתיות-תרבותיות ובסוגיות פרקטיות הקשורות בלמידת שפה וההתנסות בגילוי המצע הלשוני והתרבותי המשותף לשני העמים לאורך ההיסטוריה, יש בה כדי להוסיף לאמפתיה ולקירוב לבבות, המהווים תנאי מוקדם לדו-קיום מתמשך ואמתי.

הלימודים מבוססים על ההנחה, שבנוסף לתשתית ידע משותפת לכלל השפות וספרותן, ובמיוחד לשתי השפות השמיות האלה, קיימים בהן היבטים סוציולינגוויסטיים ופסיכולינגוויסטיים המיוחדים לחברה הישראלית בכללותה ולחברה הערבית בפרט. התוכנית משלבת הרחבה והעמקה של הידע הדיסציפלינארי של הסטודנט בשפה ובספרות ערבית או בשפה ובספרות עברית, ובדרך זאת מתממש הבסיס העקרוני לקיומן של תוכניות התואר השני (M.Ed.) במכללות, לפיהן, התואר M.Ed. הינו פרקטי-יישומי מעיקרו.

מטרות התכנית

הרחבת השכלתו של הסטודנט בתחומי החינוך הלשוני, הספרותי והתרבותי של כל אחת משתי השפות ובתחומים הלשוניים והתרבותיים.

 טיפוח ערכים אינטלקטואליים, חברתיים ותרבותיים תוך כדי העיסוק בנושאים דיסציפלינאריים ובטקסטים עיוניים, לשוניים וספרותיים.

 טיפוח החשיבה הביקורתית באמצעות ניתוח טקסטים ודיון בהם תוך שימת לב מיוחדת להנמקות ולאופן הצגתן.

הדגשים בתכנית

התוכנית מכוונת לשני היבטים מרכזיים: החינוך הלשוני והתמחות דיסציפלינארית. התכנית כוללת לימודי תשתית מתודולוגיים, לימודי התמחות ושני מוקדים דיסציפלינאריים: א) שפה וספרות ערבית ו-ב) שפה וספרות עברית. הסטודנט ישתתף באחד המוקדים האלה בהתאם להתמחותו הקודמת.

 פיתוח החינוך הלשוני והנחלת כשירות לשונית בשתי השפות.

 הרחבה והעמקה של הידע והשליטה של סטודנט במבני הדעת של השפה והספרות העברית והערבית.

 העמקת יכולת הסטודנט להשוות בין השפות ותרבותן.

 הקניית יכולת מחקרית יישומית בתחומי החינוך הלשוני וכלים לביצוע פרויקט מחקר יישומי באופן עצמאי.

תכנית הלימודים

התכנית כוללת קורסים בתחומים הבאים:

א.      לימודי תשתית

הלימודים מכוונים להעניק מושגי יסוד בסטטיסטיקה תיאורית ובהסקה סטטיסטית בסיסית ולבסס תשתית ידע להיכרות מעמיקה יותר בתחומי המחקר הכמותי והאיכותני. הלימודים מכוונים לפתח יכולות להבנת מחקר ולעריכתו במגוון גישות וטכניקות במטרה להקנות כלים להערכה ולביקורת ומיומנות מחקרית יישומית עצמאית בתחום החינוך הלשוני.

סדנת ההדרכה לעבודת הגמר, מכוונת לסייע ללומדים בהיבטים הארגוניים/תכניים ובסגנונות הכתיבה הנהוגים בעולם האקדמי והיא תלווה אותם במקביל לתהליך הכתיבה.

ב.      לימודי התמחות

הלימודים מכוונים להרחיב ולהעמיק את התשתית המשותפת להוראת כל שפה וספרותה (לימודים מתחום החינוך הלשוני בהיבטים הפסיכולוגיים קורסים כגון: 'קוגניציה, למידה והוראה', 'שפה חשיבה ותקשורת' ו'עקרונות של למידת שפה'), ולנצל את הוראת השפה והספרות הערבית והעברית להכרה מעמיקה יותר של שתי החברות והתרבויות האלה (כגון בקורס 'אספקטים הומאניים בשלוש הדתות הגדולות').

החלק הזה בתכנית משותף לכלל הלומדים בתכנית וכולל סמינריון חובה בסוציולינגוויסטיקה ('תקשורת לשונית: לשון חברה ותרבות' או בפסיכולינגוויסטיקה שאינה כל כולה תלוית שפה מסוימת ('בעיות קריאה ואורתוגרפיה').

ג.       לימודי התמחות - מוקדים ערבית/עברית

הלימודים מכוונים להרחיב ולהעמיק את ההשכלה ואת הידע בשפה וספרות ערבית או בשפה וספרות עברית. והם כוללים שני קורסי חובה -האחד מקיף את תולדותיה של הלשון הנלמדת, והאחר סוקר את סוגות הפרוזה והשירה שלה.

הקורסים האחרים מציגים תמהיל ובו לימודי לשון ולימודי ספרות (כגון הקורסים 'הערבית הכתובה של ימינו', ו'ניתוח טקסטים עיוניים ופרשנותם') וקורסים העוסקים בנושאים שיש בהם צדדים משותפים לשתי הלשונות ולשתי התרבויות (כגון הקורסים 'מפגש בין תרבות האסלאם ותרבויות אחרות בתקופת האסלאם הקלאסית', ו'יסודות בחקר הספרות העממית').